התעתיק מלועזית לעברית הקדמה

Transcript

1 התעתיק מלועזית לעברית כללי התעתיק מלועזית לעברית נדונו מחדש במליאת האקדמיה ללשון העברית בישיבותיה בשנים תשס"ד תשס"ז. הכללים אושרו סופית בישיבת מליאת האקדמיה בד' בסיוון תשס"ז, 21 במאי 2007 )ישיבה רצז(. הודעה על אישור הכללים פורסמה ברשומות, ילקוט הפרסומים 6300, 1 כ"ז באלול תשע"א, 26 בספטמבר 2011, עמ' בישיבת המליאה מיום י' במרחשוון תשע"ח, 30 באוקטובר 2017 )ישיבה שנה( אושר תיקון בכללים החדשים. הקדמה כללי התעתיק שלהלן מכו ונים לשמות של אנשים, של מקומות, של מוסדות וכיו"ב מלשונות זרות שאינן שמיות, והם אינם חלים בהכרח על מילים שאולות מן הלעז. שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית, אפשר לכתוב אותם כמנהגם )כגון טשרניחובסקי, חלם, ליטא(. ביסוד הכללים מונח העיקרון שאין מתעתקים את השמות על פי כתיבם במקורם כי אם על פי הגייתם הנשמעת לנו. התעתיק מבוסס על ההגייה בעברית בת ימינו ועל מימושה באותיות העבריות. הגיים זרים שאין להם מקבילות במערכת העברית מתועתקים בסימני ההגיים המצויים הקרובים להם במבטאם.בשלושה מקרים הוחלט לסטות מן העיקרון ולהוסיף סימן ה בחן )גרש(: ד' ]ð[, ח' ]x[, ת' ]θ[. הן נוספות על האותיות המוגרשות שכבר השתרשו בכתיבה העברית: ג', ז', צ'. הכללים אינם מכו ונים לתת מענה לדרך קליטתם של ההגיים הזרים במערכת העברית, ואולם שפע ה המלווה את הכללים יש בו רמזים לדרך הביצוע של 1 הכללים החדשים מבטלים את הכללים שנקבעו בעבר. הכללים הישנים אושרו במליאת האקדמיה בג' בתמוז תשל"ה, 18 ביוני 1975 )ישיבה קכג(, ופורסמו ברשומות, ילקוט הפרסומים 2367, כ"ט באלול תשל"ז, 12 בספטמבר 1977, עמ' , בחתימת שר החינוך והתרבות דאז, אהרן ידלין.

2 כמה וכמה הגיים שאינם בלשוננו. ניתנו לכתיבים שונים לאותו הגה, וכן להגיים שונים המתפרשים בהגייה העברית כשווים. לדוגמה: בהגה ]n[ מובאים שמות שיש בהם תנועה מאונפפת )ליון )Lyon או הנכתב בספרדית ñ ובאיטלקית.)Bologna בולוניה,Buñuel ) ב וני ואל gn הכללים מותאמים לשני הכתיבים המנוקד והמלא; לפי הצורך צוינו שניהם. התעתיק בכתיב המלא אין בו כדי לתת תמונה מלאה של התנועות, בדומה לכתיב המלא של מילים עבריות. שיטת הניקוד בתעתיק מבוססת על כללי "ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו" שנקבעו ב"החלטות האקדמיה בדקדוק". לפי כללים אלו: )א( כל תנועות u o, i, נכתבות מלא; )ב( ניקוד התנועות a ו e הוא על פי הניקוד המקובל של המילים בעברית, בדרך כלל בלי להתחשב במקום ההטעמה; )ג( השוואים הם שוואים נחים ואין משתמשים בחטפים. אין מסמנים שווא בסוף המילה. הערות למעיינים בכללי התעתיק שלושה פרקים: העיצורים; התנועות והדו תנועות; הדגש. בתעתיק העיצורים שלוש טבלאות. בטבלה א מובא תעתיק ההגיים )מסודרים לפי האל"ף בי"ת הלטיני בקירוב(. בטבלה ב מובאים כתיבים מושרשים של מקצת ההגיים. בטבלה ג ניתן מפתח הפניות לתעתיק ההגיים לפי האל"ף בי"ת העברי. האותיות וצירופי האותיות שבטור הראשון בטבלאות א ו ב אינם משקפים בהכרח את הכתיב המשמש בשמות המודגמים אלא את אופן הביצוע של ההגיים. לפי הצורך צוינו ההגיים בסימנים המשמשים בתעתיקים המדעיים.

3 1. העיצורים טבלה א לפי הגיים )ההגיים מסודרים לפי סדר האל"ף בי"ת הלטיני בקירוב( b d ð f g,ǧ dʒ h k l m n p r s ʃ,š t התעתיק לעברית ב )בלי ניקוד: ב( ד בון,)Bonn( ר ב טיקו )Ρεμπέτικο( ד בלין )Dublin( סאד'רן קרוס Cross( )Southern פירנצה,)Firenze( פילדלפייה,)Philadelphia( שוורצקו פף,)Schwarzkopf( פון,)von( פוג'י )Huzi( גרנדה,)Granada( קינג )King( ד' פ )רפה( ג ג' ה ג'ון,)John( ג 'נ ובה,)Genova( ג' ורג' ו,Giorgio( איטלקית( הולנד )Holland( ק ל מ ק לן,)Köln( קנדה,)Canada( אוקספורד,)Oxford( קיט ו )Chianti( קיאנטי,)Jacqueline( ז'קלין,)Quito( לונדון,)London( ו לנסה,Wałęsa( פולנית( מ י ש יג ן )Michigan( נ פ )בלי ניקוד: פ( פ כפופה גם בסוף מילה ניו יורק York(,)New קאן,)Cannes( קינג,)King( ו לנסה,)Bologna( בולוניה,)Lyon( פולנית(, ל י ון,Wałęsa( ב וני ואל )Buñuel( פ ומ פיי,)Pompei( פ נום פ ן Penh(,)Phnom שוורצקו פף,)Schwarzkopf( ב וטר ו פ )Bottrop( רומא,)Roma( קרטר )Carter( ס ור ב ון,)Sorbonne( סטוקהולם,)Stockholm( סנש )La Nation( לה נ סי ון,)Cézanne( ס זאן,)Szenes( ר ס s לא יתועתק ב ש. ש )בלי ניקוד: ש( ט גם th באנגלית הנהגה t. ש פילד,)Sheffield( שיל ר,)Schiller( שיקגו,)Chicago( שק ודה,)Škoda( בוד פשט,)Budapest( שטוטגרט,)Stuttgart( שימ נובסקי,)Szymanowski( שנקוויץ',)Sienkiewitz( ב ר ש ה,)Brescia( שן,-tion( אנגלית( טיט ו,)Tito( טוקיו,)Tōkyō( וטיקן,)Vatican( קטמנדו ;)Schmidt( גרמנית(, שמיט,Barth( בארט,)Kathmandu( טומפסון )Thompson(

4 θ ts tʃ,tš v w x y z ʒ,ž התעתיק לעברית ת' באנגלית רק th הנהגה θ צ בגבול בין צורנים: טס. צ' ת 'סלוניקי,)Θεσσαλονίκη( ת' ור,þor( איסלנדית(, ת'אצ'ר,)Thatcher( הית'ר ו )Heathrow( ציריך,)Zürich( ונציה,)Venezia( גליציה ;)Galicja( ב וטס ;Boots( s- צורן רבים( צ'רצ'יל,)Churchill( ת'אצ'ר,)Thatcher( ב וטיצ'לי )Częstochowa( צ'נסט וח' ובה,)Botticelli( ו בראש מילה תמיד, ובאמצע מילה אם אינה סמוכה לחולם או לשורוק )בכתיב לא מנוקד תיכתב ו כפולה לפי כללי הכתיב המלא.( ב )רפה( בסוף מילה תמיד, ובאמצע מילה בסמוך לחולם או לשורוק ונציה,)Venezia( ו ירצבורג,)Würzburg( ל יו ר פ ול )ליוורפול;,)Liverpool ז 'נ ו ה )ז'נווה; )Genève לבוב,)Lwów( מנט ובה,)Mantova( קייב )Киев( ו )בכתיב לא מנוקד תיכתב ו כפולה לפי כללי הכתיב המלא.( ראו גם להלן הדו תנועות. ח' וינדזור,)Windsor( וודסטוק,)Woodstock( הוליווד,)Powell פ או ל )פאוול;,)Owen( א וו ן,)Hollywood( ואז,Oise( צרפתית( ח'רושצ'וב,)Хрущёв( ח'ואן,)Juan( ח'ורח'ה,)Jorge( ח'אריס )Χάρις( ז י )בכתיב לא מנוקד תיכתב י כפולה לפי כללי הכתיב המלא.( ראו גם להלן הדו תנועות. ז' מאיה,)Maya( ר י ק י או יק )רייקיאוויק;,)Reykjavík י ורג וס,)Γιώργος( ילצין,)Ельцин( ו י ון,Villon( צרפתית(, פוטיומקין )Потёмкин( ז ב ול ן,)Zvolen( זלצ בורג,)Salzburg( לידז,)Leeds( ט י מ ז )טיימז;,)Times ז בארו )Sbarro( ז'אן,)Jean( ז'ורז',George( צרפתית(, דבוז'ק )Kazimierz ק ז 'ימ י ז' )קז'ימייז';,)Dvořak(

5 טבלה ב כתיבים מושרשים כשיש נוהג כתיבה מושרש, אפשר לדבוק בו במקרים האלה: התעתיק הרגיל הכתיב המושרש קיימברידג',)Cambridge( לודז' )Łódź( ג' דג', דז' dʒ,ǧ ק כ )בלי ניקוד: כ( כורדיסטן, אלכסנדר, כריסטופר k ט ת ג ת ה,)Goethe( תאילנד )Thailand( t סרגוסה,)Zaragoza( ס רוונטס )Cervantes( ת' ס )בשמות ספרדיים( θ צ' טש טשרניחובסקי, רוטשילד, דליטש )Delitzsch( tʃ,tš חרקוב,)Харьков( מינכן,)München( באך )Bach( ח' ח, כ )רפה( x טבלה ג מפתח הפניות לפי הא ב העברי ההפניות הן לטבלה א אלא אם כן צוינה במפורש הפניה לטבלה ב. האות העברית האות העברית האות העברית p ב b ח טבלה ב, x פ f x ב )רפה( v ח' פ )רפה( ts )ts(,t g ג ט צ tʃ,tš y ג' dʒ,ǧ י צ' k ד d כ טבלה ב, k ק r ד' ð כ )רפה( טבלה ב, x ר ʃ,š l ה h ל ש θ m v w ו מ ת' n z ז נ s ז' ʒ,ž ס טבלה ב, θ

6 2345 א. התנועות 2. התנועות והדו תנועות 2 התנועה התעתיק המנוקד בלי ניקוד באמצע מילה באם הקריאה א או בלי סימן מיוחד פ ל ר מ ו,)Palermo( ש יק ג ו ;)Chicago( ק ור ס יק ה,)Corsica( אמ ר יק ה ;)America( רומא, ליטא; ד ב ל ין,)Dublin( ס פ ור ו,)Sapporo( 3 נ ור מ נ ד י ;)Normandie( ס נ ג ל,)Sénégal( ק ר אק ס ;)Caracas( מ נ ה י ם )מנהיים;,)Manheim ס ק וט ל נ ד ;)baobab( ב א ו ב ב,)Scotland( ק אן,)Cannes( נ פ אל,)Nepal( ת 'אצ 'ר )Thatcher( בהברה פתוחה x )בסוף מילה x ה, להוציא כתיבים מושרשים(; סגורה באמצע מילה x; 4 סגורה בסוף מילה x; סגורה כפליים סופית או המסתיימת ב פ, ב x; בשמות קצרים x א ראו עוד להלן סעיף ב, 2. a בהברה פתוחה x; פתוחה בסוף מילה x ה; סגורה באמצע מילה x ; סגורה בסוף מילה x, אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית ;x סגורה כפליים סופית x בדרך כלל לא תסומן ב י או בסימן 5 מיוחד י ו ר ונ ה,)Verona( א ד י פ וס,)Οιδίπους( א ז 'ן,Eugène( צרפתית(; ב ו אס י ה ;)Boissier( פ יר נ צ ה,)Firenze( נ פ אל ;)Nepal( 3 ס ר ג י )סרגיי;,)Сергей ש ו פ ן ;)Chopin( ד נ ו ר )דנוור;,)Denver פ ר ס ל ;)Purcell( ק ל ן,)Köln( ש ו ב ר ט )Schubert( ה ל ס ינ ק י,)Helsinki( ל יד ז,)Leeds( צ יר יך,)Zürich( ק אמ י,Camus( צרפתית(, א ול ימ פ וס Ὄλυμπος( (, ו יס וצ ק י,Wysocki( )Kuşadası( ק ו ש ד ס י,)Высоцкий x י e i ו ו ק ור ד וב ה,)Córdoba( ל ונ ד ון,)London( ב ור ד ו,)Bordeaux( ק יר ק ג ור Kirkegaard/( )Australia( א וס ט ר ל י ה,)Kirkegård o ו ו ב ול ג ר י ה,)Bulgaria( ה מ ב ור ג,)Cherbourg( ש ר ב ור,)Hamburg( ב ל ומ ב ר ג )Bloomberg( u בחלק מן ה התנועות הנדונות מסומנות באות מעובה. 2 ההברה סגורה בדגש על פי הכלל בסעיף 3 ב להלן. 3 אבל ראו להלן סעיף ג,.ay 4 אבל ראו להלן סעיף ב 3 וסעיף ג, הערת כוכבית.ew 5

7 ב. האות א 1. הברה הנפתחת בתנועה תיכתב ב א, לדוגמה: איטליה,)Italia( ג ואה,)Goa( א ונ ור ה.)Oberammergau( א ו ב ר אמ ר ג א ו,)Honoré( 2. תנועת a אפשר לציינה ב א במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, כגון קראקס, ובעיקר ראוי לכותבה בשמות קצרים בני שתיים שלוש אותיות )בלי ה א(, כגון צ'אד.)Chad( ראו לעיל סעיף א, התנועה a, ולהלן סעיף ד, 2. שמות שכבר נשתרש בהם הכתיב בלי א ייכתבו כך, כגון י פ ן. 3. כשלפני א באה התנועה e ואחרי ה א אין אם קריאה, התנועה e מצוינת ב י, למשל ניאפוליס.)Korea( קוראה,)Leonardo( אבל לאונרדו ;)Neapolis( ג. הדו תנועות היורדות הדו תנועה *aw *ew התעתיק המנוקד x א ו בלי ניקוד x או x או ל א ור ה ב ר א ון נ א וט יל וס אא וג וס ט ו ז א וס א א ור יד יק ה לאורה בראון נאוטילוס אאוגוסטו זאוס אאורידיקה x א ו x ואו ס ל וא ו )slow( סלואו x יי x יי x ו א ו x י )בסוף מילה x י( x י )בסוף מילה x י( ו י ס ט י ו אן ו ר ס י ב י ג 'ין ל י ד ן פ ומ פ י מ י ו ס ט וייס טייוואן ורסיי בייג'ין ליידן פומפיי מיי וסט ow ay ey x וי )בסוף מילה x וי( x וי א וי ג ור א וי ק ל ט אויגור אוי קלט uy x ו י )בסוף מילה x ו י( x וי א וי ג ן ה אנ וי אויגן האנוי *oy * הדו תנועות oy,ew,aw עברו לפעמים לעברית גם בביצועים אחרים: :aw- x ו )בלי ניקוד: x ו(, למשל א וגוסטוס. :ew- x י )בלי ניקוד: x י(, למשל א ירופה; x ו או x ו )בלי ניקוד: x וו(, למשל ס ל ו ק וס )בלי ניקוד: סלווקוס(. :oy- x )בלי ניקוד ללא סימן(, למשל א דיפוס, פ ניקיה.

8 ד. הדו תנועות העולות 1. בדו תנועות העולות מותרות שתי אפשרויות פירוק הדו תנועה לשתי הברות ב א, כגון ב וא נ וס, ד יא ג ו )ובלי ניקוד: בואנוס, דיאגו(; או בלי א, כגון ב ו נ וס, ד י ג ו )בכתיב מלא: בוונוס, דייגו(. 2. שמות בעלי הדו תנועה ]ya[ באמצע מילה ייכתבו יא גם בכתיב המנוקד, כגון ש ומ י אץ,)Šumiac( ק ונ י אק. 3. הדגש )החזק והקל( א. בדרך כלל אין מציינים הכפלה, למשל א נ י,)Annie( אבל מותר לסמנה בדגש חזק אם יראה בו המנקד צורך, למשל א נ ה,Anna( איטלקית(. אין מסמנים את ההכפלה באות כפולה. ב. כשההגיים ]b[, ]p[ המתועתקים ב, פ באים אחרי תנועה, ההברה נחשבת סגורה ומנוקדת בהתאם )בתנועות a ו e (. לדוגמה: נ פ אל, י פ ן, ג ב ון, ב וד פ ש ט, ה י ד ר ב ד, ב א ו ב ב. ג. ב י עיצורית הבאה אחרי התנועה i יסומן דגש. לדוגמה: אנ ג ל י ה )בלי ניקוד: אנגלייה(, א י וס, א ב ד י ה )בלי ניקוד: אבדייה(. ד. דגש קל לא יסומן באותיות ג, ד, וכמובן לא באותיות ג', ד', ת'. לדוגמה: ג ר נ ד ה, ק ינ ג 6 ג' ור ג', ד ב וז 'ק, ו ינ ד ז ור, ד 'ה מ ר ק ר, ת 'אצ 'ר. 6 שלא כבניקוד של מילים לועזיות.